ראש השנה הסיני - שנת הכבש

IMG_5860.jpg
שמענו שראש השנה הסיני קרוב. לכבודו חזרנו לבנגקוק. חג ססגוני עמוס במראות, צלילים וריחות.

כשהייתי ילדה (חיינו בארה״ב), ביקרנו בצ׳יינה טאון, אולי בוושינגטון.. בחגיגות. זוכרת רחובות מוארים במנורות סיניות אדומות, רקומות בזהב. המוני אנשים חוזים בדרקונים ארוכים רוקדים לאורך הרחובות, מכל עבר קולות נפץ מהנפצים וזיקוקי דינור וכמובן דוכני מזון שונים ומשונים. מאוד רציתי לחוות זאת שוב. אחרי שייט בן 7 שעות מקופנגאן לאן שהוא.. ועוד 11 שעות באוטובוס לילה, הגענו בשנית לבנגקוק בשעה 05:00. איזה חום!! והשמש עוד לא עלתה.. מצאנו גסט-האוס. סופסוף שני חדרים נפרדים! אחד לנו ואחד לבנות. שינוי מאוד מרענן ומתבקש (:

בערב החלטנו לטייל לכוון נהר הצ'אופרייה, אולי לעלות על אחת מסירות הטקסי לכוון הרובע הסיני. כך מצאנו את עצמנו, 15 דק׳ אחרי, באמצע רחוב ארוך מקושט מנורות סיניות אדומות והמון בני אדם, רובם לבושים אדום (צבע החג) תוחמים את המדרכות וממתינים למצעד כל שהוא. החלטנו לראות על מה כל המהומה ועמדנו איתם.. עברה כמעט שעה וכלום לא קרה. אנחנו המשכנו לסמטאות לאכול ולראות והם המשיכו להמתין. עברנו על פני מזבח שעליו אנשים הניחו פרחים והדליקו קטורת. ראינו אנשים שמחים. היה צפוף וחם מאוד, לא רצינו לוותר על התהלוכה, חזרנו לרחוב הראשי. חיכינו עוד חצי שעה וכבר כמעט נשברנו, ואז שקט דריכות. השוטרים מרחיקים את ההמון מהכביש, על הכביש נוסעים שני מיניבוסים ומהחלונות מנופפים אנשים. מי הם? מה הם? מכובדים? משפחת המלוכה? איפה הדרקונים, הנפצים והזיקוקים?? אחרי שהמיניבוסים נעלמו, חזר ההמון לכביש וכיסה את הרחוב כולו. לא הבנו ולא מצאנו מישהו שיסביר כך שנוכל להבין. עלינו על טוקטוק וחזרנו לקווסאן. פתאום שומעים תופים ומצילתיים. בהמשך קבוצת ילדים, נערים ונגנים ושני דרקונים, רוקדים ומשחקים יחד. זה היה מרגש מאוד לקהל וגם למופיעים!!

תמונות להתרשמותכם.

- איריס -

IMG_5923.jpg
IMG_5917.jpg
IMG_5916.jpg
IMG_5914.jpg
IMG_5912.jpg
IMG_5907.jpg
IMG_5903.jpg
IMG_5893.jpg
IMG_5891.jpg
IMG_5885.jpg
IMG_5882.jpg
IMG_5881.jpg
IMG_5880.jpg
IMG_5867.jpg
IMG_5866.jpg
IMG_5863.jpg
IMG_5862.jpg
IMG_5858.jpg
IMG_5852.jpg
IMG_5851.jpg
IMG_5850.jpg
IMG_5847.jpg