קנצ'נבורי


IMG_5950.jpg

אנחנו בקנצ'נבורי לכמה ימים, עד שיודיעו לנו שחזרו הדרכונים עם ויזות להודו.

מקום נחמד. הגשר על נהר קוואי, מקום תיור אבל בקטנה וגם מקומיים קונים שם.

המון דברים יפים ובזיל הזול!

כמה חבל שלא יתנו לי להעביר במטוס, חרב סמוראים ב-18 ש'ח!

מלא פיצ'פקס לתיירים. לסחוב אתנו הכל בכל הודו, לא הגיוני,

אבל הייתי ממלא מכולה בפנסים, חרבות, מלכודות וכלובי ציפורים!

חם יותר ולעתים רחוקות, גשמי מונסון חזקים לזמן קצר.

גם כאן יש שווקי אוכל, טעים, מיוחד, שונה ויותר זול מכל המקומות שהיינו בהם.

המלצרים במסעדות, מגישים במין תנועה מכבדת וקדומה. ההגשה היא ביד ימין ואצבעות יד שמאל פשוטות על החלק הפנימי של מרפק ימין.

במלון אנחנו בשני חדרים צמודים שעולים יחד 90 שח ללילה. בריכה ושומרי סף אדיבים

מצאנו מכבסה טובה ותוך כמה שעות, היו לנו שוב בגדים נקיים וריחניים.

בערב היינו ב"מרקט אוכל", אחד מני רבים. בכל פינה יש כאלו.

אנחנו מנסים לאלתר למאיה בת-מצווה בסקייפ עם החברים ומצאנו גם מאפיה שתכין עוגה.

נכון, כבר חודשים נערכת הספירה לאחור וגם הקראת זמנים יש תדירות ופתאום זה כאן!

עשרים דקות לחצות, מבקשת מאיה לוודא שאנחנו ערים, כי עוד 20 דק' היא בת 12 ...

זר מצאתי לפני יומיים ובאחד הסופרים איריס מצאה ברכה ושברנו את הראש איך נחגוג.. בקנצ'נבורי..כמעט ואין אוכל מערבי, העיר נסגרת בתשע בערב, על כל מרקטיה ופרט ל"סבן-אילוון", כמעט שאין סיכוי למצא משהו!

מזל שבכל פינה יש טיפולים מענגים! הילדה\נערה התפנקה בטיפולים ולאחריהם שופינג.

מצאנו כיסוי לטלפון שלה ומגן מסך, קנינו קלמר עם צבעים, אכלנו סושי ולסיום גם פיצה.

טוק-טוק חזרה והגברת מרוצה :) , גם אנחנו.

יום הולדת שמח אהובה! רק טוב!

IMG_6092.jpg
IMG_6085.jpg
IMG_6117.jpg
IMG_6159.jpg

היום עברנו ממלון נהר הקוואי לבונגלו על גדות הנהר.

התכנון היה עוד יומיים במלון, אבל לא היו חדרים פנויים ומצאנו את הבונגלו במחיר סביר

הדרכונים עם הויזות אמורים להגיע בעוד יומיים ואז תכננו להזמין טיסה לגואה.

בגלל הזיהום של מאיה, אולי מהבריכה במלון, כנראה נאלץ לחכות עד שיעבור לה, כדי לא להסתבך עם הלחצים בטיסות.

אתמול קנינו טיפות אוזניים והבוקר היה לה חום, כך שנסענו לבי'ח, שם אבחנו דלקת (איזו הפתעה..)

קבלנו טיפות אוזניים וגם אנטיביוטיקה.

אז בינתיים, מחכים איזה יומיים בתקווה להקלה ולהזמנת טיסה

(בית חולים ובכלל, קנצ'נבורי, הזכירו לי את עפולה בשנים 70-80)

החום כבד ורק בערב ניתן לצאת מהמחילות.

באחד הערבים יצאנו איריס ואני להצטייד והיא החליקה על קצה המדרכה ועשתה "השתטחות"..

המדרכות מאוד גבוהות, משולבות אבנים שוקעות ושפה מעוגלת. הכל בסדר, שפשוף ברך. בים בם בום.

במסעדה ממול יושב אדון..עם צוואר תפוס ומארח אותנו. מגיע מלצר שנעמד ליד השולחן שבחרנו להתיישב בו ומתבונן בסבלנות למעלה עד שנשב.

ואז, כמו הקלטה "hello, water? Pepsi? " אנחנו מזמינים שתייה ותוך כדי, הוא שוב מרים עיניים

מסתכל בסבלנות לנקודה עלומה ואז שוב hello, water? Pepsi? " כאילו עשה ריסטרט.

כשרצינו להזמין, אמר "מינט", סימן אחת באצבע והזמין דוברת אנגלית..

IMG_5967.jpg
IMG_5961.jpg
IMG_6242.jpg
IMG_6240.jpg
IMG_6237.jpg
IMG_6221.jpg
IMG_6218.jpg
IMG_6212.jpg

מחר להודו. טוב, רק מתחילים את היציאה..

מחר אנחנו עוזבים את הבקתות שליד הנהר, לוקחים מונית לבנגקוק, אוספים מזוודה עם ציוד שהשארנו שם ונכנסים לחדר במלון באזור שדה'ת.

בחמישי בחמש בבוקר, ממריאים עם חברת "חריף" (spice) לכלכותא ומשם לגואה

אמורים להגיע לגואה בסביבות הערב המוקדם.

ברביעי, לאחר אסיפת המזוודה ולפני היציאה למלון שבקרבת שדה'ת,

אכלנו שוב במסעדה ישראלית. אותו מקום שמצאנו כשחזרנו לאחר כחודש וחצי מקופנגן,

אותו מקום שהעלה דמעות בעיניים כי הכין שפע אוכל ישראלי בורקס, זיווה וכ'ו

דווקא הפעם חטפתי את כאבי הבטן ואת הדרך להודו, כבר עשיתי משרותים אחד למשנהו..

צפיתי כאבים בהודו, אבל הם החלו מוקדם מהצפוי.

מאיה בדיוק סיימה עם האוזן ולא הייתה במיטבה, כך שהפתיחה בהודו לא נראתה מבטיחה...

ולסיום תאילנד, קצת הגיגים:

לגבי זה שהתיירים מסתובבים להם בכל פינה, נוהגים עם או בלי רשיון, גם בגינות שמסביב לבתים.. אני לא סגור על מה הם חושבים עלינו-אם בכלל,

"עליונים" או ארנקים מהלכים. הם מאוד נעימים, חייכנים, מכבדי-זולת וסובלניים, גם בכביש.

שירותיים ומנסים להנעים את שהותך.

שומרים על מרחק מכבד מהזולת, וגם בשוק הומה, לא ידחפו או יתחככו בך.

נראה שהם פשוט אנשים נעימים, שלווים וקשי יום, המאושרים בחלקם ועל כך שיש תיירים המשלמים על מה שמקבלים מהם.

למרות שבחוף אחד יכולים להיות כסאות נוח לשימוש חופשי, בחוף אחר, לא תמצא כסא כי אין.

נראה שכל חוף הוא אזור בפני עצמו ואין משהו כללי מאורגן (ממשלתי או דומה)

הדבר שנכנס לענייני מסוכנות כוויות! הכוונה בעיקר לא מהשמש אלא בחיך העליון..

האוכל שמגיע רותח, הריח והטעם לא משאירים לך ברירה אלא להתנפל עליו ולחטוף את הכוויה שנכבית רק עם שייק פירות :)

בעניין השכרת רכב-חשוב מאוד לעבור על פגמים לפני השכירה, כי כשאתה מחזיר קיים חשש שיחייבו אותך על נזק שכבר היה (לא קרה לנו לשמחתי. אבל היה מותח)

הגענו למקומות מעניינים שרק ראינו מארגז המונית והרגשנו גדולים

יעילות במשרדי ממשלה, לפחות במשרד ההגירה, נמוכה משהו.. כל אחד עושה פיפס ולא רומז על הטעות שעשה הקולגה..

נראה נכון כשיש המוני עובדים זולים כי לכולם יש כך עבודה.

להתראות ארץ מפנקת ומסעירה. עוד נפגש!

- דרור -

#משפחתגורדון #קנצנבור #תאילנד #טיולעםהילדיםבמזרח #איריסגורדון #דרורגורדון #מסעמשפחתי #יחדבעולם #גשרעלנהרקוואי