ניו- דלהי


IMG_6587.jpg

יא.. כבר עשר בבוקר! הכל נעים, נקי ושקט. אשאר עוד טיפה במיטה.. שבת היום.

הגענו בשישי בלילה לניו-דלהי ונאספנו מהנמל ע'י מאיר והנהג. נסיעה קצרה ואנחנו במתחם ענק של בניינים עם שערים, גדרות ושומרים. הודו אחרת ממה שהכרתי..

אריאלה פתחה לנו את הדלת בחיוך ענק והרגשנו כולנו שבאנו הביתה.

ארוחת ערב ביתית, מקלחת ומיטה נקייה. עכשיו כשנקי, פתאום ניתן להריח שאנחנו, כולל הבגדים,

מצחינים מעשן מדורה..

מתחילים כביסה בנגלות, אחת יוצאת שניה נכנסת ולא נגמר!

ביקרנו היום במקדש העשוי שיש מעוטר פיתוחים. פילים, אנשים, קופים.. 7000 פסלים וחמש שנים, לקח לבנות את המתחם המדהים הזה. אסור לצלם ובכניסה בדיקות קפדניות.

סיור במתחם, כולל שיט בסירות בתוך מבנה ומדגים את תולדות האמונה ואת נפלאותיה..

הודים נועצים עיניים בנו ובבנות ואחדים באים להתעניין מאיפה אנחנו ומה דעתנו על הודו, על האוכל..

נסיעה של כשלוש שעות, מגורגאון לאגרה- הטאג' מאהל, בתפארתו.

IMG_6572.jpg

השוני מהרחוב המפויח, החזירים, הקופים, הכלבים והפרות, שריקות השוטרים והצפצופים-

בלתי נתפס. (המרחב האישי, מאוד מצטמצם כאן ואנשים דוחפים אותך, כדי לעבור)

המונים דוחפים ונדחפים, מנסים לשכנע אותך לקנות מהם דבר או שניים, גם אם לא צריך.

תור נפרד לזרים (המשלמים פי 350 ממקומיים...) ובדיקות קפדניות בכניסה.

ההודים נועצים עיניים בנו ובבנות ואחדים באים להתעניין מאיפה אנחנו ומה דעתנו על הודו, על האוכל.. מבקשים להצטלם אתנו, או עדיף, עם אחת הבנות. רק תמונה אחת. כל אחד. כל החבר'ה..

מצטרפים אליהם עוד הודים ומבקשים גם, רק תמונה אחת.. עושה רושם שהמבנה המרשים עושה עליהם רושם לפחות כמונו..

למחרת, נסענו ל"מיין-בזאר". הרגשתי דה-ז'וו מהקוואסן בתאילנד, בתוספת קארי..

IMG_6627.jpg
IMG_6620.jpg
IMG_6619.jpg

אח'כ, לשוק התבלינים! נסחפנו בזרם האנשים ונשמנו אגזוזים, אבק ותבלינים. שוב, הצבעים והריחות משכרים. הגענו לחנות תבלינים שהמוכר בה, רץ פנימה וחזר עם תמונה משותפת שלו, עם גידי גוב ואהרוני, באחת מהתוכניות שלהם. קיבלנו הסברים מלומדים על תבלינים וגם טעימות. נראה לי שבעיקר, שמחנו שלא נולדנו בהודו..

כמה נעים שיש לאן לברוח וזו גם ההזדמנות להודות לאריאלה ומאיר על פסק הזמן המרענן והמפנק, עד כדי שהמילה תודה לא מתארת מספיק..

עוד יום מנוחה וכביסה ונעלה צפונה, ברכבת לרישיקש.

- דרור -