רישיקש


יצאנו מדלהי לרישיקש שבצפון. נסיעה שארכה כחמש שעות, בכביש לא כביש.

לאחר כשעתיים נסיעה, עומס המבנים והאנשים ירד והנוף נפתח, הירוק החל להראות ומזג האויר השתפר. גם מצב הרוח.

הגענו מאוחר משצפינו. הייתה הפגנה וחסמו כביש עד שהשוטרים הגיעו עם אלות..

חצינו עם התרמילים את הגשר התלוי לקסמן-ג'ולה ומצאנו חדר משפחתי נחמד.

פגשנו חבר'ה בטיול אחרי צבא ושמענו והשמענו חוויות עד שהעייפות הכריעה.

בבוקר, הסתבר שנפלנו טוב. טואוב, אפילו!

הגנגס מתפתל מתחתינו, האווירה נעימה והרוגע משתלט. אנשים מחייכים, מברכים ביום טוב ואפילו מבקשים סליחה כשדוחפים אותך בטעות או מתוך הרגל. טוב, לפחות חלקם..

טיול ורחצה (קצרה) בגנגס הקפוא הבהירו שכאן כדאי להישאר.

עלינו למפלים הנופלים לנהר. עלייה ביער סבוך, כשהקופים מביטים עלינו מהעצים למעלה בעניין.

רחש המים הזורמים מושך אותנו עוד ועוד למעלה, להגיע אל המקורות ואז...

רסיסי מים קפואים משכיחים את העלייה ואתה עומד צופה בחזיון עם חיוך, ספק מסופק, ספק מטופש.. מתמלא אהבה, מתפשט כמו אוטומט ונכנס תחת הזרם הנעים, והכואב מקור.

חודר, שוטף, מטהר .. מרשים בעוצמתו.